.jpg)
ידידיי וידידותיי יוצאי העיר זדונסקה וולה.
ועד יוצאי העיר זדונסקה וולה בישראל מגלה פעילות רבה החל מסיום מלחמת העולם השנייה, עם בואם ארצה של ניצולי השואה הראשונים והבאת אפר הקדושים מאתר ההשמדה בחלמנו ע"י חברינו זליג פרנקל ז"ל שנפטר לאחרונה. בוועדים הראשונים פעלו הותיקים יוצאי עירנו שעלו בטרם ההשמד. השתלבות בפעילות של העולים החדשים הניצולים הייתה מהירה ביותר, הוקם גל-עד לתפארת עליו חרוטים שמות קרבנות יקירנו שהושמדו באכזריות כה רבה ע"י הנאצים הארורים. כל מספר שנים התחלפו הוועדים שעושים מאמצים מרובים לשמור על תקינות גל העד ומקיימים אזכרה מידי שנה בשנה בי"ד באלול (אמור להיות י"ג אלול). אנו זוכרים ונזכור לעד את היום המר בשנת תשס"ב 1942. זכינו לראות את הנכדים והנינים של אלה מהשרידים שהאיר להם מזלם ונשארו בחיים, מכבדים את יקירנו ובאים להתייחד על יד גל העד שהוקם לזכר קדושינו היקרים והאהובים שהועלו על המוקד במיתות שונות ומשונות ע"י הצורר הנאצי ועוזריו. בשנות ה 90 במאה הקודמת, עם הפשרת היחסים בין מערב ומזרח אירופה ופתיחת השערים לביקור של יהודים יוצאי פולין במערב, ובין היתר גם מישראל, החלה האפשרות לערוך ביקורים בין היתר גם בזדונסקה וולה ולפקוד את בית הקברות היהודי בעיר ואת אתר ההשמדה בחלמנו. את העזובה וההזנחה שמצאו בביקורים הראשונים במקום שהיה פעם בית הקברות קשה לתאר. בין הראשונים שראוי להזכירם, החלוצים למצוות כיבוד המקום ע"י גידור השטח, היו חברינו אהרון שוורצבארט ז"ל ופנחס גרינברט שיבדל לחיים ארוכים. לצורך ביצוע עבודת הגידור של שטח בית הקברות התנדבה אישה מקומית צעירה ואצילה בשם אליזבטה ברטש, מורה בבית הספר בעיר, שנרתמה בהתנדבות ופתחה את דלתות ביתה לביקורי המבקרים יוצאי עירנו שבאו מהארץ, מארה"ב וממערב אירופה. גב' ברטש פעילה בשטח זה עד היום. הועד גמל לה בהזמנה לביקור בישראל, והיא אף הוזמנה בכבוד רב למפגש בהנהלת "יד ושם" בירושלים. הועד בראשותו של יהודה קרול לקח על עצמו משימה נוספת מלבד שמירת הגל-עד בתל אביב, גם גילוי המצבות שנופצו ושקעו באדמה, תיקונם ושיפוצם, ניקוי יסודי של השטח. עם בחירת ועד חדש בראשותו של דני וגנר, פרופסור במכון ויצמן ברחובות, בן למשפחה שמוצאה מזדונסקה וולה, הוא נרתם בצורה פעילה ביותר ביחד עם חברי הועד... צירה חורש ונעמי אלדר. נזכור את חברנו היקר אלטר הלפרין ז"ל שהלך מאיתנו לאחרונה, ששמר חומר המהווה נכס יקר לשמירת זכרם של יקירנו הקדושים. דניאל עסק ועוסק בהתמסרות לעבודת שיקום וחידוש בית הקברות היהודי. לצורך זה גייס מספר אנשים מקומיים בזדונסקה וולה בנוסף לגב' ברטש, והם: הגב' קמילה קלאוזינסקה, ראשי העיר ועוזרים נבחרים אחרים... דניאל פעל ופועל רבות על מנת שהשלטונות המרכזיים בפולין יכירו בבית הקברות בעיר כאתר היסטורי... ההשתלבות של דור שני, ולאחרונה דור שלישי, בפעילותו של הועד ראויים לציון, לשבח ולברכה. ברצוני להביע בשם כולכם את ברכותינו ואיחולינו לידידתנו הצעירה רעות על כניסתה עם להט ומרץ רב, ביחד עם כל חברי הועד, לקיום מצוות "יזכור" והשרשת המשך לדור רביעי. אנו גאים בכם. נשאלתי באחד הביקורים באושוויץ ע"י תלמידי י"א-י"ב מטכני חיל האוויר באם אני רוצה נקמה מהגרמנים הנאצים. עניתי: "אתם הצעירים והדורות הבאים הם הנקמה." עם ישראל חי. בית הקברות והגטו לשעבר הפכו למקום ראוי ונחשב, ונכללו בסיורים של קבוצות תלמידי בית ספר תיכוניים ומוסדות שונים שמידי שנה עורכים ביקורים באתרי הזיכרון וההשמדה. ידידי אשר אוד ואנוכי הנמנים על אנשי עדות של הקבוצות המאורגנות, פעלנו להכללת עירנו בתוכנית הביקורים. אנו גם עושים מאמצים רבים להענקת ידע ע"י פרסומים והרצאות לאוכלוסייה המקומית בזדונסקה וולה, בעיקר לתלמידי בית הספר המקומי: על הפעילות והתרומה הברוכה, שהיהדות המקומית בזדונסקה וולה העניקה לעיר עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, דבר שנעלם מהם עד כה. ברצוני לברך את ידיד נעוריי צבי גיל, על המחקר החשוב ורב עניין לתרומתם של העולים הראשונים, שרידי וניצולי השואה האיומה, במלחמת השחרור... יהי זכרם ברוך לעדי עד.
.jpg)
אחי יוצאי זדונסקה וולה ודורות המשך יקרים, אורחים נכבדים.
זה מספר שנים שלא הייתה לי הזכות להשתתף באזכרה היות והייתי בפולין עם משלחות נוער או משלחות צבא. השנה, למזלי, אני נוסע ביום ראשון הקרוב. בשנה שעברה בזמן האזכרה כאן, הייתי בבית הקברות בעיירה בשם "קשאנוב" ועמדתי ליד קבר אחים עם 180 קציני צה"ל. הבן שלי ציקי צלצל לי והשמיע לי בטלפון את אמירת הקדיש מכאן. סיפרתי לקבוצה שכרגע מתקיים טקס אזכרה בבית הקברות טרומפלדור לקדושי זדונסקה וולה-
ואני אמרתי קדיש שם לזכר קדושי זדונסקה וולה ולזכר כל הקדושים שניספו בשואה. עם משלחות נוער אני מלווה בתנאי שנוסעים לזדונסקה וולה ועובדים בבית הקברות בגילוי מצבות, ומקיים טקס ואומר קדיש. אני חייב לציין שבביקורי הראשון במסגרת משלחת הועד ב 1993, נכנסנו בשער היחידי שהיה קיים- השער הישן. אשתי חיה נכנסה ראשונה, התרחקה כשני מטר מהשער, הסתובבה ואמרה לי, אני מצטט: "אשר, אתה בוועד. אתם חייבים לבוא עם נוער לנקות את המקום." חזרה והדגישה "לנקות את המקום". בית הקברות היה כולו מכוסה בצמחיה פראית, וכמעט ולא נראו מצבות. ומזה 15 שנה אני ממלא את משאלת לב אישתי, ואני בא פעם ולפעמים פעמיים בשנה עם ילדי בית ספר ועובדים בבית הקברות. בשנים הראשונות היחידה שעזרה לי בזדונסקה וולה הייתה הגב' ברטש. עם כניסתו של פרופ' דני וגנר לתמונה, הצטרפה גם קמילה ואנשים נוספים. בן אחי הנריק שרצקי עשה מיפוי של בית הקברות, ואנחנו עבדנו בהתאם להנחיות של פרופ' וגנר, חלקה אחר חלקה. אני הולך עם הילדים כמו שהלכנו בחיסול (הגטו), כמו כן אני עורך טקסי אזכרה, טקסי הקראות ואני אומר קדיש, ובכך אני ממלא את משאלת לב אישתי בניקוי בית הקברות, ומשאלת לב של יושבת הראש שלנו הבחורה הנהדרת שאין לי הגדרה למצוינות שלה, רעות ליזרוביץ, שכתבה באותיות של קידוש לבנה באינטרנט, ואני מצטט: "...כל מה שנותר בזדונסקה וולה מ 115 שנות יהדות הוא בית הקברות היהודי." וכל עוד אלוהים ייתן לי כוח, אני אסע עם ילדי בית ספר לזדונסקה וולה, וזה הניצחון שלי. אחיי יוצאי זדונסקה וולה. כל עוד יש לנו דורות המשך כמו צירה חורש- עו"ד הארגון, פרופ' דני וגנר, והיושבת ראש שלנו רעות ליזרוביץ, נצח ישראל לא יישכח. עם ישראל חי.
(אשר אוד הינו חבר כבוד של הארגון לשנת 2008. לחצו כאן להרחבה.)
.jpg)
היום, י"ג אלול, לפני 67 שנים, הקיפו חיילי SS את גטו זדונסקה וולה, התפרצו לָבתים באכזריות והריצו את כל התושבים לבית הקברות היהודי.
כ 10,000 יהודים חיו בגטו בעת חיסולו. בסלקציה בבית הקברות הוצאו
כ 1200 איש כשירים לעבודה ונשלחו לגטו לודג'. השאר- כ 8500 חולים, זקנים, נשים וילדים- נשלחו למחנה ההשמדה חלמנו. בזאת תם ונשלם פרק מפואר של 125 שנות קיום קהילה. ניצבים אנו כאן, למרגלות מצבת ההנצחה בה הוטמן אפרם של קדושי קהילתנו שהובא מחלמנו, ומקיימים את הצוואה "לזכור ולא לשכוח". ניצולי שואה יקרים. אתם השרידים, אודים מוצלים, נושאים בליבכם את זוועות העבר. הוא רודף ומלווה אתכם ללא הרף, ולמרות זאת לא תש כוחכם- הקמתם משפחות לתפארת וזכיתם לילדים ולנינים- ובכך ניצחונכם! אני כל הזמן תוהה ושואלת את עצמי מהיכן שאבתם את הכוח להעמיד דור חדש כ"כ מוצלח אחרי שיצאתם מהתופת של פולין. תמיד אומרים שזר לא יבין זאת, אבל גם אנו-הצעירים- לא מבינים. אנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית בעיצוב הזיכרון והנצחת הקהילות בכלל וקהילת זדונסקה וולה בפרט; תקופה בה האחריות להנצחה ולהנחלת הסיפור עוברת יותר ויותר לבני הדור השני והשלישי אשר מידת אחריותם תיקבע את אופי ועוצמת זיכרון הקהילה. ארגון יוצאי זדונסקה וולה, אשר רוב חבריו הינם בני הדור השני והשלישי, השקיע בעבר ואף ממשיך להשקיע מאמץ רב וממושך לשימור ההיסטוריה והתרבות של הקהילה היהודית בזדונסקה וולה, וכל זאת על מנת להנחיל את העבר לדורות הבאים. השמות שעל המצבה לא יכולים לדבר, ולכן אנחנו הצעירים צריכים לשמור על זכרם, לזכור ולא לשכוח. היום אני מתחייבת בפניכם- בני כל הדורות- להמשיך ולשמר את זכרם של בני משפחותינו אשר חלקנו איבד וחלקנו כלל לא הכיר. מבטיחה אני לכם בשם כל חברי הארגון בארץ, ואף בשם ארגון "יחד" בזדונסקה וולה, כי זכרם של קדושינו יישמר לעד! אני קוראת לבני דורות ההמשך להמשיך ולפקוד קברי אבות בזדונסקה וולה ולבקר באתריה היהודים, להמשיך וללמוד את ההיסטוריה והשורשים של עיירתנו, ובעיקר- שוב- לזכור ולא לשכוח.
אתם מוזמנים להצטרף אלינו למסע שורשים בפולין שיתקיים אי"ה בקיץ 2010, וכן לסיורים מודרכים ב"יד ושם" בירושלים, "למען ידעו דור אחרון, בנים ייוולדו יקומו ויספרו לבניהם".
כמידי שנה בשנים האחרונות, אנו מעניקים תעודות חבר כבוד לבני הדור הראשון מתוך מטרה להודות להם על תרומתם לארגון ולחיי הקהילה
בזדונסקה וולה. לפני שנתיים היה זה אלטר הלפרין ז"ל, בשנה שעברה היו אלו אשר אוד וכתריאל קליין, והשנה אנו מתכבדים להעניק את התעודה לשלושה אנשים יקרים: דוד לוי, שמואל בן דוד פָקֶנְטְרֶגֶר ורבקה לוי. כולכם מוזמנים לכבדם ולהגיע לאסיפה הכללית בבניין ממול בה נעניק להם את התעודות ונקרין מצגת על חייהם.
