ארגון יוצאי זדונסקה וולה, כתריאל

כתריאל קליין

כתריאל נולד ב 7.3.1921 בזדונסקה וולה, בן לשלמה ואיידל, אח ליחיאל, מרדכי ו-רצקה. כילד למד כתריאל בבית הספר היהודי בזדונסקה וולה שהיה ברמה גבוהה מאוד; ובנעוריו למד טכסטיל בעיר לודז'. שבוע לפני פרוץ המלחמה נפטר האב שלמה בהיותו בן 47 והשאיר אחריו משפחה יתומה שתיאלץ להתמודד עם הנורא מכל. בתחילת המלחמה, כתריאל ניסה להתחמק מהפגזות האוויר על שיירות הבורחים מזדונסקה וולה, אך באחת מהן הוא נפצע קשה ברגליו ונלקח לביה"ח שם אושפז מספר ימים. לאחר שהבריא, חזר לזדונסקה וולה ומצא עיי חורבות ומשפחות הרוסות. משפחתו שלו נאלצה להתמודד עם אובדן האב, ועם האח הבכור יחיאל שגויס לצבא. אמו הייתה זו שדאגה לפרנסת המשפחה, ובעצה אחת עם האח הוחלט שכתריאל ינסה להציל את חייו ויחד עם עוד שני חברים הוא יברח הרחק מזדונסקה וולה ומהגרמנים. הפרידה מאחיו יחיאל ומשאר המשפחה הייתה קשה מנשוא. עד עצם היום הזה מהדהדות בראשו מילות הפרידה מאחיו: "לך עם חבריך, הצל את עצמך. אני חייב להישאר ולדאוג לאמא, לרצקה ולמרדכי". ואכן, בהיותו בן 17, יצא כתריאל למלחמת הישרדות על חייו, בעוד ששאר בני משפחתו: אמא, אחים ואחות, סבא וסבתא ,דודים ודודות, נותרו בזדונסקה וולה. איש מביניהם לא שרד.

בדרכים משונות, בתלאות, פחד והשפלות נדדו כתריאל וחבריו אל עבר גבול שטח ההפקר, כאשר מטרתם הייתה לעבור לשטח הרוסי הכבוש- לעיר ביאליסטוק. יחד עם צעירים יהודים רבים, כתריאל וחבריו הוגלו למחנות העבודה שבסיביר. באורח נס שרדו כתריאל וחבריו את עבודות הפרך והתנאים הקשים ביערות צפון סיביר עד ששוחררו עם פלישת הגרמנים לרוסיה. משם החליטו להגיע לקירגיסטאן, לכפר בשם מרזאקי. עד מהרה התמנה כתריאל לטרקטוריסט לחרישה ועיבוד שדות התבואה; עבודה שאפשרה לו לקבל אוכל ולסייע לחבריו. לא רחוק משם, בעיר אוזגאן, הכיר כתריאל את אסתר, בת למשפחה בת שש בנות. אסתר היפה לא יכלה שלא להבחין בבחור החרוץ, החכם והאנרגטי; ואכן ב 19.12.1942 הם התחתנו.

בתום המלחמה, עלו הזוג הצעיר על אוניה בדרכם לארץ ישראל. אולם הגעתם לארץ לא נתאפשרה בהתחלה, שכן הבריטים סגרו את נמלי הארץ בפני עלית ניצולי השואה, וכך הם גורשו לקפריסין. יחד עם עוד אלפי יהודים, אולצו כתריאל ואסתר לשהות במחנות מעבר בקפריסין, שם נולדה בתם עדנה ב 1948. עם הקמת המדינה, עלתה המשפחה הצעירה לארץ ישראל והתגוררו בחיפה. כתריאל גויס מיד לצבא, ולאחר כשנתיים, ב 1950, נולד הבן שלמה. לאחר שחרורו מהצבא, החל כתריאל לעבוד במפעל טכסטיל ומהר מאד התמנה למנהל המפעל ועשה חיל בעבודתו. הוא למד בערבים בחריצות, התקדם רבות ואף נשלח מטעם העבודה לשוויץ, אנגליה וגרמניה.

עם השנים כתריאל רק המשיך להשתבח. אדם מקסים, חברותי ונעים הליכות.

כתריאל ואסתר התברכו בשני ילדים, 4 נכדות, 4 נינות ועוד נין אחד; את כולם הם טיפחו באהבה רבה. כתריאל היה חבר ועד של ארגון יוצאי זדונסקה וולה שנים רבות וגם שם עשה חיל. כתריאל טיפל במסירות רבה ובאהבה ברעייתו אסתר ז"ל שהייתה לצידו 60 שנה ונפטרה בשנת 2006 ממחלה קשה.

כיום כתריאל מתגורר בדיור מוגן בכפר סבא, אשר גם שם הוא ממשיך לעשות חיל עם שמחת חייו וכישוריו החברתיים. כתריאל רכש חברים רבים, ובזמנו הפנוי הוא גם חבר במקהלה ובתיאטרון. הוא ממשיך לאהוב את משפחתו וגאה בכל ילדיו, נכדיו וניניו. באוגוסט 2007 הצטרף כתריאל למסע שורשים לפולין יחד עם בתו עדנה, שם הוענקה לו תעודת חבר כבוד ע"י ארגון "יחד" הפולני. גם אנחנו, ארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל, גאים להעניק לו תעודת חבר כבוד לשנת 2008. אנו מודים לו על כי היה (ועדיין הינו) חלק מאיתנו ומאחלים לו הרבה בריאות, אריכות ימים, אושר, נחת ואהבה.

האב שלמה קליין ז"ל 1948 מקפריסין לא"י בצה"ל

אסתר ז"ל כתריאל ואסתר ז"ל