ארגון יוצאי זדונסקה וולה, דוד לוי

דוד לוי

דוד לוי נולד בזדונסקה וולה ב 11.12.1924, ליצחק ורחל לוי כבנם הבכור. אביו נפטר מדלקת ריאות כשדוד היה בן עשרה חודשים, והסבא, אבא של רחל, עבר לגור עם המשפחה ודאג לה. בתום שנת האבל נישאה רחל ליחזקאל, ולזוג הצעיר נולדה בת, ברכה (ברונציה). יחזקאל היה סוחר ממתקים ופרנס את המשפחה. דוד למד בחדר ואח"כ בתיכון יהודי דתי. ב 1939, כשדוד היה בן 15 פרצה המלחמה. עד 1941 התגורר דוד עם משפחתו בגטו, וכמו כל היהודים הוא סבל מנחת זרועם של הגרמנים. ביולי 1941 נבחר דוד להישלח למחנה עבודה מחוץ לגטו, אך הוא התחבא בעליית הגג שבביתו. לאחר שהגרמנים רצו לקחת את אביו במקומו, הוא התייצב בתחנת המשטרה ופדה את נפשו של אביו. דוד נפרד מהוריו, אחותו וסבו- וזו הייתה הפעם האחרונה שראה אותם. כל משפחתו נרצחה בעת חיסול הגטו באוגוסט 1942. עד 1943 שהה דוד במחנה עבודה באזור פוזנאן, וב 28.8.1943 נשלח עם עוד כאלף צעירים לאושוויץ, שם קיבל את המספר 142108. לאחר כעשרה ימים נשלח דוד מאושוויץ למחנות כפייה באזור: אושוויץ III ו-יבוז'נו. ב 1944 חוסל יבוז'נו ומרבית מאסיריו נשלחו להשמדה בבירקנאו. דוד, יחד עם צעירים בריאים אחרים, נשלח למחנה עבודה כ 100 ק"מ מקרקוב. בינואר 1945, דוד הוצעד, ביחד עם אלפי אסירים אחרים, בצעדת המוות לכיוון גרמניה. גם את המסע הזה הוא שרד בדרכים מופלאות ומלאות תושייה. לאחר השחרור חזר דוד לזדונסקה וולה כדי לנסות ולמצוא שריד חי ממשפחתו, אך לשווא. דוד התגייס לשב"כ הפולני והשתחרר ביולי 1946, על מנת לארגן את עלייתו לארץ ישראל. בנובמבר 1946 הצליח דוד להגיע לאיטליה דרך הרי האלפים, ובמרץ 1947 עלה לארץ באניית המעפילים "שבתאי לוזינסקי". בארץ ישראל מצא מחסה זמני אצל קרובי משפחה בבני ברק ועסק בעבודות זמניות, כגון: במפעל לייצור גלידה ובמפעל סריגה. בבני ברק הכיר את אסתר שטיינברג, ניצולת שואה גם היא, אשר הגיעה לארץ באוגוסט 1947. השניים נישאו ב 4.11.1947. ב 4.7.1948 התגייס דוד לחיל האוויר ושירת בבסיס תל נוף. ב 23.8.1950 שוחרר מהצבא כנכה צה"ל לאחר שנתיים של שירות.

שנה קודם, ב 18.8.1949 נולד בנו הבכור יחיאל, והמשפחה עברה להתגורר בירושלים. בקיץ 1953 נולדה הבת רחל. דוד, שהיה מצאצאי משפחת אורגי טקסטיל בפולין, החל לעבוד באגף הטקסטיל במשרד המסחר והתעשייה. עם השנים צבר ידע, מומחיות וניסיון ונסע לייצג את המדינה בקונגרסים ובארגונים בינלאומיים. כיום מתגוררים דוד ואסתר בדיור מוגן "המבריא" בכפר סבא, מוקפים בצאצאיהם. לדוד חמישה נכדים ושישה נינים; כולם ישראלים גאים, משכילים ומצליחים, ומסבים נחת וגאווה רבה לסבא וסבתא. דוד פעיל מאוד בארגונים העוסקים בסיוע לניצולי שואה ובעיקר בהנצחתה, והוא אף משמש כאיש עדות במשלחות נוער לפולין. ב 2006 פרסם דוד את ספרו האוטוביוגרפי המרתק: "אסיר מספר 142108". לפני כמה שנים הוענק לדוד בטקס מיוחד מפתח העיר זדונסקה וולה כתודה על פעילותו המבורכת להנצחת הקהילה שנחרבה בשואה. גם אנחנו, ארגון יוצאי זדונסקה וולה בישראל, גאה להעניק לדוד תעודת חבר כבוד לשנת 2009. אנו מודים לך על כי היית והינך חלק מאיתנו ומאחלים לך הרבה בריאות, אריכות ימים, אושר, נחת ואהבה.

האחות ברונציה שנספתה בחלמנו

שושלת לוי